בישיבה נכחו חברי מזכירות האיגוד,רנטגנאים ראשיים מכלל בתי החולים/מרפאות בארץ, גיורא ואלה ממרכז האכיפה במשרד הכלכלה בהסתדרות, גב' ליטל אילון – מרכזת בכירה במשרד הבריאות, מישל סומך רנטגנאי ראשי במשרד הבריאות.
נכחו לפי סדר ישיבה: רעיה וינר חברת מזכירות מאיכילוב, דוד שושן רנטגנאי ראשי בסורוקה,יוסי ורד רנטגנאי ראשי בשיבא,יצחק אחראי אולטרסאונד במחוז ת"א, משה רז חבר מזכירות מזבולון, אפרים יאיר רנטגנאי מחוזי דרום,אתי רוזין,שמעון מור רנטגנאי ראשי יוספטל אילת,יעקב רנטגנאי ראשי מהעמק,מקס רנטגנאי ראשי ביה"ח השרון, עינת רנטגנאית ראשית רדיוטרפיה בלינסון,סמדר רנטגנאית ראשית מחוז דן פ"ת,רונית כץ רנטגנאית מחוזית מחוז ת"א,ריקי מורן רנטגנאית מחוזית מחוז מרכז, רנטגנאית מחוזית ממחוז ירושלים, גולן אשר רנטגנאי ראשי שניידר,בני שליו רנטגנאי מחוזי מחוז שומרון,אלון גורדון סגן רנטגנאית ראשית ברמב"ם,לימור בדש רנטגנאית ראשית רמב"ם, רועי כהן חבר מזכירות רמב"ם, תמיר נחמיאס רנטגנאי ראשי בלינסון, קובי שוורץ חבר מזכירות שערי צדק, מנדל שמעון רנטגנאי ראשי פוריה,רודה ראגא' רנטגנאי ראשי נהריה,ויקטור רנטגנאי ראשי בני ציון,תומר סויסה נציג ועד פארארפואי בלינסון, אלי גרשקוביץ סגן רנטגנאי ראשי בלינסון, שרה פלד מ"מ רנטגנאי ראשי מרכז רפואי כרמל, רווית מנדלסון חברת מזכירות וראש החטיבה הממשלתית אסף הרופא, עמנואל מעודד חבר מזכירות רנטגנאי ראשי קפלן וראש החטיבה בכללית, דוד ויזל רנטגנאי ראשי איכילוב, בועז אברהם רנטגנאי ראשי מאיר, אבי חמדי רנטגנאי ראשי לניאדו.
פרופסור אלי עטר מנהל מערך הדימות – במרכז רפואי רבין פתח את הישיבה בברכות וציין את חשיבות שיתוף הפעולה ועבודתם של הרנטגנאים במערך הרפואי בבהי"ח בלינסון.
לאחר דברי הברכה עלה אריה הרשקוביץ יו"ר האיגוד, וציין שמטרת מפגש זה הוא לבוא ולחזק את הקשר ולאחד את השורות לקראת מאבקים לא קלים שמצפים לנו ואת חשיבותם של הרנטגנאים הראשיים במאבקים אלו.
כמו כן אריה ציין את שלושת המטרות העיקריות של האיגוד:
1.תנאי עבודה קשים ושכר ירוד.
2.העדר הכרת מעמד לרנטגנאים.
3.העדר מסלול אקדמאי בדימות.
ההתקדמות של התהליך: מתן אישור עקרוני של המל"ג למכללת שערי משפט להתחיל בבניית תוכנית לחוג לדימות והתחלת תהליך ורצון של אונ' חיפה להגיש בקשה למל"ג לפתיחת חוג בדימות (התכנית בחיפה היא לפתוח מסלול לדימות כבר באוקטובר 2018).
הדס אופיר סגנית יו"ר האיגוד עלתה לבמה וציינה את ההתקדמות המשמעותית בהכרת המל"ג בדימות (פרופ' שרדני) ואת ההתקדמות והעבודה הנהדרת של חיה לירון מנהלת ביה"ס לרנטגנאים ברמב"ם ונציגת בתי הספר במזכירות האיגוד מול אוניברסיטת חיפה.
הדס ציינה שנעשתה עבודה נהדרת על טבלת תפקוד הרנטגנאים במעורבות של משרד הבריאות וההסתדרות.
כמו כן הישג נוסף הוא הכנסת נציגים מהאיגוד למכרזים על תפקידים לרנטגנאים בשירות המדינה.
במסגרת תיקון עיוותים בין הבתי חולים הממשלתיים לכללית הוקצה אחוז נוסף שמחציתו תוקצה להעלאת אחוז הביגוד שמקבלים היום (מ60% ל100%) וכן שינוי ערך השעה ע"י חלוקת הברוטו לפנסיה ל150 שעות במקום ל151.67.
הדס ציינה את הבעיתיות של כניסת טכנולוגים ואנשי מקצוע אחרים שלא מתחום הרנטגן לתחום הרפואה גרעינית במיוחד ולתחום האולטראסאונד.
נושא נוסף הוא קידום נושא התקינה בדגש על בטיחות המטפל והמטופל (נערכה פגישה בנושא עם ענת לוקסמבורג ממשרד הבריאות).
לאחר מכן מישל סומך רנטגנאי ראשי במשרד הבריאות עלה לבמה וסקר את בעיות מקצוע הרנטגן ואת פעילותו מאז נכנס לתפקיד בשנה האחרונה.
מישל הסביר שעד שנת 2004 מקצוע הרנטגן היה מוכר אך בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא חופש העיסוק משרד הבריאות הפסיק להנפיק תעודות של הכרת מעמד לרנטגנאים.
חשוב לציין שהיו עוד מקצועות רבים שנכנסו לאותה בעיה.
בשנת 2008 חוקקו את חוק מקצועות הבריאות שמשום מה לא כלל מקצוע חשוב (נחשו איזה? רנטגן).
בשנת 2009 יצא חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות שמורה לרנטגנאים הראשיים ולבתי החולים את מי מותר להם להעסיק כרנטגנאי (אלו המסיימים בבר אילן ואלו שמסיימים בחו"ל).
מקצוע הרנטגן כיום לא מוסדר ולא מוכר והנהלת משרד הבריאות לא תומכים כיום בהסדרת המקצוע אבל מנסים כיום לחוקק את חוק הקרינה הרפואית (ייקח לפחות עוד שנה וחצי) שיסדיר למי מותר להפעיל מכשור שפולט קרינה.
מישל הסביר את הבעייתיות בכך שאין חוג בדימות כתואר אלה מסלול לרנטגן בתוך תואר במדעי החברה והטבע ומה שיכול לקדם אותנו הוא תואר ייעודי לרנטגנאים כשם שיש לשאר המקצועות הרפואיים.
מישל ציין את מרכז ההכשרה בשיבא שמכשיר רנטגנאים בקורס MRI ובקורס ברדיותרפיה (מחזור רביעי הסתיים ועומד להיפתח בקרוב מחזור חמישי) וכן את הקורס ברפואה גרעינית במכללת ידע ברמב"ם (למרות שיש בו בעיתיות בהכשרת אנשי מקצוע שלא רנטגנאים).
מישל ציין את מבנה התואר החדש שנבנה באוניברסיטת חיפה שמבוסס על תכניות הלימוד של מיטב המדינות בOECD וחשיבות הכשרת הרנטגנאים בהחדרת וונפלונים , הזרקת חומרי ניגוד וכו', העניין עורר ויכוח רב בין הרנטגנאים הראשיים שחלקם דוגל בכך שהרנטגנאים צריכים לדעת להזריק וחלקם התנגד לכל העניין בתוקף.
מישל הוסיף שבקרוב תיכנס מערכת חדשה שבעצם תעזור לרופא (אחרי הכנסת אנמנזה ) לשלוח לבדיקה המתאימה ובעצם תחסוך לרנטגנאי מלבצע צילומים מיותרים.
בישיבה הועלתה בעיה ע"י הרנטגנאים הראשיים שכיום האחיות במיון ממלאות הפניות לביצוע צילומים ברנטגן שחלקם מיותרים ולא מוצדקים (עברו קורס שהכשיר אותם לכך ע"י מספר שעות מצומצם).
מישל הסביר שמותר לאותן אחיות לפי חוזר של משרד הבריאות משנת 2010 להפנות לצילומים של אורתופדיה קלה בלבד (גפיים תחתונות ועליונות) ורק של חולים מעל גיל 18.
מישל הפנה את הרנטגנאים הראשיים ובכלל לאתר של משרד הבריאות לגבי 5 נהלים חשובים שעונים על הרבה שאלות שמופנות אליו מדי יום.
על הרנטגנאי הראשי לשלוט בנהלים אלו ובמקרה של חיכוכים עם בית החולים/הנהלה עליו לשלוף את הנהלים הללו.
נהלים אלו באים להגן על המקצוע שלנו ועל הרנטגנאים בפרט.
לדוגמא למי מותר להפעיל מכשיר שפולט קרינה, הבעייתיות בקליטת רנטגנאים שסיימו לימודים באוניברסיטאות בג'נין ובירדן (לא עברו הכשרה מעשית) וכו'
לאחר מכן רווית מנדלסון חברת מזכירות וראש החטיבה הממשלתית דיברה על טבלת התפקוד שלא עודכנה כמעט משנת 1995, נעשה מיפוי של כל התפקודים כיום שקיימים ולא מאוישים במלואם ושל תפקידים חדשים שאמורים להיכנס לטבלת התפקוד בעקבות כניסת טכנולוגיות ומכשירים חדשים.
המיפוי הראה שהבעיה העיקרית של חוסר תפקוד הוא בעיקר בבתי חולים הממשלתיים ובפריפריה.
המטרה פה היא בעצם להכניס כמה שיותר תפקודים חדשים (חלקם כבר קיימים בבתי חולים מסוימים ומנסים להכיל אותם על שאר הבתי חולים) אבל שלא יילקחו כחלק מהעלות של הסכם השכר הבא.
ליטל איילון ממשרד הבריאות הסבירה על תפקוד הרנטגנאים וקידום בדרגות, על חוסר איוש תפקודים (ישנם בתי חולים שלא הכירו ולא היו מודעים לתפקידים מסוימים), ולכן נעשה מיפוי מסודר של כלל הבתי חולים בארץ.
בציפייה שבקרוב תעודכן טבלת תפקוד הרנטגנאים.
גיורא ואלה מההסתדרות עלה לבמה והסביר על תפקידו באכיפה במשרד הכלכלה בהסתדרות, גיורא בעצם היה אחראי לקליטת הרנטגנאים שתפקדו כתורני חוץ ברמב"ם, בין היתר הוא גם אחראי לקליטת שאר הרנטגנאים בארץ שעובדים כיום בתאגידי הבריאות.
תפקיד נוסף של גיורא הוא בבניית הסכמים לאיגודים ולוועדים השונים תחת ההסתדרות, גיורא ציין את חשיבות ההכנה המוקדמת ואת נחישות האיגוד כדי להצליח ולממש כמה שיותר את האינטרסים של איגוד הרנטגנאים לקראת 2018.
אריה הרשקוביץ החליט להקים ועדה שבראשה תעמוד הדס אופיר שתעסוק בעניין ההזרקות/הכנסת וונפלונים/חומרים רדיואקטיבים, את מסקנות הועדה יגישו לאיגוד וידאגו להעביר אותם למשרד הבריאות.
בועדה ישבו גם שמעון מנדל מפוריה ,דוד ויזל מאיכילוב ותמיר נחמיאס מבלינסון.
לאחר מכן שמעון מנדל דבר על בעיה שכואבת לחלק מהרנטגנאים הראשיים והיא העדר כוננויות מנהלתיות, שמעון מנדל הסביר שהוא צריך להיות כונן 24/7 וצריך להיות זמין תמיד.
בניגוד למקצועות אחרים כמו אחיות, רופאים ומנהל ומשק ששם קיימות כוננויות מנהלתיות.
מנו הסביר לשמעון שגם הוא רנטגנאי ראשי בדיוק כמוהו ולכן בעל דרגה גבוהה של 16+
דרגה זו מקנה לו שכר גבוה של בין 50 ל60 אחוז יותר מרנטגנאי רגיל.
פער גבוה זה נמצא במיוחד בסקטור הרנטגנאים בשונה מסקטורים אחרים.
בהסכם 93 עד 96 קיבלו הרנטגנאים הראשיים אחזקת רכב ומתח דרגות גבוה.
מנו לא שלל את רעיון הכוננויות לבעלי התפקידים אלא הסביר שצריך לעלות אותו כחלק מהדרישות להסכם שכר הבא.
מנו הסביר שהפערים בין האחיות לרנטגנאים עומדים היום בערך על בין 35 ל40 אחוז, ואצל הרנטגנאים הצעירים לאחיות הצעירות על 60/70 אחוז.
פער זה הוא בלתי נסבל ולכן אנו ניגש להסכם ארוך שינסה לצמצם את הפער הזה, בדיוק כשם שאילנה כהן עשתה ע"י 2 הסכמי שכר.
2 היעדים העיקריים של הסכם השכר הבא הם:
1.הגדלת תוספת ותק שכיום נמצאת על 1.2% בלבד והגדלת שנות הותק בטבלה ללפחות 40 שנה במקום 35 שנה כיום.
2.הגדלת תוספת רנטגן א' וב' בצורת פירמידה הפוכה בכדי לעלות כמה שאפשר את משכורת הרנטגנאים הצעירים.
אילנה כהן עשתה את זה בדיוק כדי למנוע את בריחת האנשים ממקצוע הסיעוד, בעיה שאנו חווים כיום במקצוענו.
אריה סיכם את הישיבה בתודות לכל האורחים הנכבדים, ובבקשה לשיתוף פעולה מכולם.